עוצרים את המאגר הביומטרי

השפיעו על חברי הכנסת

Wed, 24 Jun 2015 12:56:18 +0000

קראנו את הדו״ח המסכם. זה לא נראה טוב. בקרוב הכנסת תחליט אם לבטל את המאגר הביומטרי, או להפוך את ההצטרפות אליו לחובה. זה הזמן ללחוץ על חברי הכנסת לבטל את המאגר.

חברי כנסת המעוניינים לעדכן על שינוי בעמדתם מוזמנים לשלוח מייל ל-nir@drm.org.il
או ליצור קשר איתנו.

ארכיון הצבעות ואירועים מיוחדים

24/6/2015 ישיבת הוועדה המשותפת

אושרה בקשת שר הפנים, סילבן שלום, להאריך את תקופת המבחן למיזם בתשעה חודשים עד לסוף מארס 2016.

נגד:
- דב חנין (הרשימה המשותפת)
- חיים ילין (יש עתיד)
- תמר זנדברג (מרצ)
- שלי יחימוביץ (מחנצ) (מחליפה את דני עטר)
- מיקי רוזנטל (מחנצ) (מחליף את ציפי לבני)
- רויטל סויד (מחנצ)
- יעל גרמן (יש עתיד)
- מיקי לוי (יש עתיד) (מחליף את מאיר כהן)
- זהבה גלאון (מרצ) (מחליפה את מיכל רוזין)
בעד:
- ניסן סלומינסקי (הבית היהודי)
- ענת ברקו (ליכוד)
- יואב בן-צור (ש”ס)
- דוד אמסלם (ליכוד)
- אורי מקלב (יהדות התורה) (הוועדה המשותפת, נציג ו’ המדע)
- אורן חזן (ליכוד) (מחליף את בני בגין)
- דוד ביטן (ליכוד) (מחליף את נורית קורן)
- יפעת שאשא-ביטון (כולנו) (חוקה) (מחליפה את מיכאל אורן)
- צחי הנגבי (ליכוד)
- אבי דיכטר (ליכוד)

ארכיון השטיקיפדיה

Tue, 12 May 2015 20:00:00 +0000

מאז תחילת הניסוי במאגר הביומטרי (יולי 2013) מריץ משרד הפנים קמפיין שקרי ומלא הטעיות במטרה לשכנע את הציבור למסור נתונים ביומטריים ולהיכנס למאגר. מאחר שהצורך במאגר הוא עניין שנוי במחלוקת, מנסים מנהלי הקמפיין להשכיח מהציבור את העובדה שהתיעוד החכם ניתן אך ורק למי שמסכים שפרטיו ייכנסו למאגר.

כך נולד פרויקט בשם “שטיקיפדיה” שתיעד ותיקן את ההטעיות וההשמטות באתר של רשות הגירה והאוכלוסין, המוקדש להסברים על התיעוד החכם. התוכן הגיע מאתר הרשות, ומעליו הוספנו הערות ותיקונים, כדי להפוך את התשובות של הרשות לנכונות יותר.

המערכת השתמשה בפלטפורמה נסיונית של החברה הישראלית tomodo, שלצערנו אינה נתמכת יותר, אך המידע באתר הרשות עדיין נותר ללא שינוי (נכון ל10/5/2015, כלומר יותר משנה מאז הבטיחה הרשות לבג”ץ לתקן פירסומים מטעים תוך יום-יומיים).

דף זה הוא “אתר הנצחה” לשטיקיפדיה. הוא מכיל את את אותן הערות השוליים שלנו לדברי הרשות, רק בעיצוב קצת פחות מאגניב. לחצו על קישורי הסימוכין כדי לראות את ההקשר בו נאמרו הדברים.

❞תיעוד הכולל אמצעים ונתונים ביומטריים❝

תעודה ביומטרית (למשל: דרכון ביומטרי על פי תקן ICAO 9303) אכן כוללת נתונים ביומטריים של בעליה, אבל הם נשמרים על גבי השבב (צ’יפ) שבתוך התעודה בלבד. אין דרך להוציא את הנתונים האלה מתוך השבב (רק לבקש ממנו לזהות האם אדם מסוים הוא בעל התעודה), ואין שום צורך במאגר ביומטרי לצורך שימוש בתיעוד כזה.

❞מדי שנה אובדים ונגנבים עשרות אלפי תעודות זהות❝

למרות שנתקלנו בהגזמות לא מבוססות לגבי היקף תופעת הזיוף, ברור גם לנו שמדי שנה קל יותר לזייף ת.ז. ודרכונים ישראליים. מאז דצמבר 2001 נגרר פרוייקט התיעוד החכם בגלל רשלנות של ממשלות ישראל, אבל הרשלנות הזאת הפכה לפושעת מאז אוגוסט 2008, כשנוספה ההתעקשות השרירותית על הקמת מאגר ביומטרי למסכת התירוצים למה הממשלה לא פותרת את הבעיה, שרק הולכת ומחריפה.

❞מה קובע “חוק הכללת [ביומטריה] במסמכי זיהוי ובמאגר מידע”?❝

למרות שהמילה מאגר מופיעה בשמו של החוק, התשובה מתעלמת מהנושא, ומתמקדת בתיעוד חכם (נושא שלגבי נחיצותו אין מחלוקת). אי שם בהמשך העמוד יש התייחסות לנושא המאגר (מישהו כנראה קיווה שלא תגיעו עד לשם). זו לא טעות. זו מדיניות מכוונת להטעות את הציבור כדי שלא יבין למה הוא נכנס ועל מה הוא חותם.

❞אמצעי אבטחה גלויים וסמויים רבים, שאינם ניתנים לזיוף❝

הסיבה האמיתית שבגללה תעודה חכמה לא ניתנת לזיוף היא ההצפנה שעל גבי השבב והיכולת לבטל אלקטרונית תעודה שאבדה/נגנבה. כמו שאומר פרופ' אלי ביהם:

לוּ תעודות זהות חכמות (</strong>ללא ביומטריה</strong>) היו מיושמות כבר לפני עשור, בעיית זיופי תעודות הזהות לא הייתה קיימת עוד.

הוספה של ביומטריה (בלי מאגר) מונעת גם שימוש בהסכמה בתעודה של אחר (למשל: לבקשתו של קרוב משפחה חולה), אבל גם בשביל זה לא צריך מאגר ביומטרי.

❞והדרכון הביומטרי, מה מייחד אותו?❝

כפי שהרשות אומרת בעצמה, יותר מ-100 מדינות משתמשות גם הן בתקן ICAO 9303, והדרכון הישראלי לא מיוחד מבחינה זו. מה שמייחד את מדינת ישראל הוא ההחלטה “להעניש” את אלה שלא מוכנים “להתנדב” לניסוי של מאגר ביומטרי (כמקובל במדינות כמו עיראק ואפגניסטן) ולהכריח אותם להנפיק דרכון נייר קל לזיוף.

כמובן שה”עונש” הזה הוא קולקטיבי, כי גם אם יהיה לך אישית דרכון חכם, עדיין יוכלו פושעים, טרוריסטים, וסוכנים זרים לזייף דרכונים מיושנים מנייר כל עוד נמשכת “מדיניות הענישה” הזאת.

❞תעודת הזהות החכמה תאפשר שימוש בחתימה אלקטרונית❝

תאורטית, תוכלו אולי יום אחד לחתום באופן אלקטרוני ולדעת שאיש לא יוכל לחתום אלקטרונית בשמכם. מעשית, צריך קודם לפתור את ליקויי האבטחה החמורים שהתגלו במערך הגורם המאשר. כשנשאלו אנשי הרשות על כך ענו “זה לא אני” (הנושא הוא בתחום האחריות של מערך ממיל”א, כלומר — מחלקה אחרת). רגועים?

❞יחסוך זמן יקר בתהליך של ביקורת הגבולות❝

אם נושא דרכון ביומטרי חכם יחסוך זמן יקר, הרי שמי שמונעים ממנו להנפיק דרכון ביומטרי יבזבז זמן יקר. זוהי עוד דוגמה של “מדיניות הענישה” נגד אלה שלא מוכנים להשתתף בניסוי המאגר הביומטרי.

❞כל תושב או אזרח … יוכל לבקש תיעוד ביומטרי חכם❝

רק תושבים ואזרחים שיסכימו להיכלל במאגר הביומטרי (למרות שאין צורך טכני בכך) ויחתמו שברור להם שלא יוכלו לבקש למחוק את נתוניהם משם, יוכלו לקבל תיעוד חכם. כל השאר יצטרכו להסתפק בתיעוד מיושן וקל לזיוף.
גם אם לא תסכימו, יש סיכוי שינסו לתחמן אתכם כדי שתיכנסו למאגר (ולסטטיסטיקות של “ההיענות” לפיילוט), במיוחד אם אתם שייכים לאוכלוסיות חלשות (כמו קשישים או בני מיעוטים).

❞במהלך תקופת המבחן (שנתיים ראשונות מתחילת הפרויקט)❝

המילים “שנתיים ראשונות מתחילת הפרויקט” הן עוד דוגמה לכך שהרשות רואה בפיילוט מס שפתיים ולא מבחן אמיתי שעשוי להיכשל. זה לא מפתיע, כי בדיון שבו הוגדר הפיילוט לא נקבעו מדדים להצלחה או כישלון שלו. האפשרות היחידה לכישלון הפיילוט היא אם הציבור יפגין התנגדות מסיבית ויימנע מהשתתפות בניסוי. זו גם הסיבה לכך שהרשות משקיעה כסף (מכיסנו) ומאמצים בהתמודדות עם מה שהיא רואה בו “משבר תקשורתי” ולא כישלון אמיתי של הפיילוט — כי הוחלט מראש שלא ייכשל.

❞כתב אישור והסכמה [לנטילת נתוני המבקש/ת] והכללתם במאגר הביומטרי❝

מזל טוב. לראשונה מופיע הביטוי המפורש מאגר ביומטרי. זו תופעה שמאפיינת את כל תעמולת הרשות: לדבר כמה שיותר על תיעוד חכם (נושא שלגבי נחיצותו אין מחלוקת), וכמה שפחות (אם בכלל) על המאגר.

בהערות בהמשך נוכל סוף סוף להתייחס לנושא המאגר עצמו (תודה שהחזקתם מעמד עד עכשיו), אבל בואו נציץ קודם בכתב האישור וההסכמה עליו תיאלצו לחתום. בין השאר כתוב שם:

ידוע לי כי לאחר שנתתי את הסכמתי לנטילת אמצעים או נתונים ביומטריים והכללתם במאגר, לא אוכל לחזור בי מהסכמתי זו, וכי עם תום תקופת המבחן המוגדרת בחוק ועם החלת החוק על כלל התושבים גם בלא הסכמתם, יהיה משרד הפנים רשאי, בנסיבות מסוימות ובהתקיים התנאים לכך המפורטים בחוק, להעביר למשטרת ישראל, למשטרה הצבאית או לרשויות הביטחון מידע על סמך המאגר הביומטרי.

העובדה שנאמר “עם החלת החוק” ולא “אם יוחל החוק“ מעידה על כך שהרשות רואה בפיילוט מס שפתיים ולא מבחן אמיתי שעשוי להיכשל, ואכן לא נקבעו מדדים להצלחה או כישלון שלו.
הניסוח המרגיע-לכאורה "בהתקיים התנאים לכך המפורטים בחוק” מצניע את העובדה שהחוק נוסח כך שאפשר יהיה בקלות להרחיב את השימושים במאגר הביומטרי בחקיקה עתידית (ולכו תדעו מי יהיה בשלטון בעוד 10 או 50 שנה).
המילים “לא אוכל לחזור בי מהסכמתי זו” אומרות את כל השאר :(

❞תהליך של אימות זהותו של המבקש באמצעות כמה שאלות❝

גם אם משתמשים במאגר ביומטרי, הוא לא יכול לעזור לאשר את זהותו של מי שעדיין לא נמצא במאגר. בשלב הראשון מדובר בכל אזרחי המדינה, אבל גם בעתיד ימשיכו להיוולד ילדים ולהגיע לגיל שבו תונפק להם תעודת זהות.
נושא זה, שנקרא הרכשה ראשונית, מחייב שיקול דעת של פקידים בשר ודם. בפועל, תחקיר ערוץ 2 הראה שקל לרמות את אותם פקידים.
מאגר ביומטרי לא יכול לפתור בעיה כזאת. להיפך — הוא יכול רק להנציח אותה: לעולם לא תוכלו לטעון “זה לא אני”, כי המאגר כבר “יודע” איך אתם נראים “באמת”, וכפי שאנשי הרשות טוענים בעצמם, אי אפשר למחוק טעויות מהמאגר.

❞לא נעשה שימוש בדיו, והשימוש במכשיר אינו מלכלך❝

כדי להנפיק תעודה ביומטרית חכמה באופן שלא ילכלך את הידיים בדיו, אין שום צורך במאגר ביומטרי.

❞בעבר מבקש תעודת הזהות [היה צריך] תמונת פספורט שצולמה מראש❝

שוב: כדי להנפיק תעודה ביומטרית חכמה באופן שלא יחייב את האזרח להצטייד בתמונת פספורט, אין שום צורך במאגר ביומטרי.
למעשה, אפילו את “התעודה הטיפשה” אפשר היה להנפיק בלי לחייב את האזרח להצטלם על חשבונו.
העובדה שבמשך שנים בחרה הממשלה לגלגל את ההוצאה הזאת על האזרח אינה משהו להתגאות בו.

❞לשם מה צריך מאגר ביומטרי?❝

למעשה, יש כאן שתי שאלות:

מה הסיבות הרשמיות לכך שצריך מאגר ביומטרי?
מה באמת אפשר לעשות עם מאגר כזה?

הסיבה הרשמית שמוזכרת תמיד היא מניעת הרכשה כפולה (כפל זהויות). שאר הסיבות שמוזכרות בתשובה של הרשות (כמו "לא ניתן יהיה לזייף זהות") לא מחייבות מאגר ביומטרי. בעיית ההרכשה הכפולה היא זניחה עד אפסית, וכפי שטוען פרופ' אלי ביהם — לא סביר שהיו יותר ממקרים בודדים כאלה מאז קום המדינה. למעשה: המקרה המתועד היחיד הוא תוצאה של שגיאה (שבאופן אירוני — המאגר הביומטרי לא הצליח למנוע אותה).

נראה שמניעת הרכשה כפולה היא רק תירוץ להקמת המאגר. לראיה:

שיטה שהציע פרופ' עדי שמיר כדי למנוע הרכשה כפולה תוך נסיון לשמור על פרטיות האזרחים נדחתה על ידי הממשלה. למישהו היה חשוב לא להגן על הפרטיות שלנו.
בכתב ההסכמה עליו חותמים המצטרפים למאגר נאמר: ידוע לי כי לאחר שנתתי את הסכמתי לנטילת אמצעים או נתונים ביומטריים והכללתם במאגר, לא אוכל לחזור בי מהסכמתי זו, וכי ... יהיה משרד הפנים רשאי ... להעביר למשטרת ישראל, למשטרה הצבאית או לרשויות הביטחון מידע על סמך המאגר הביומטרי.
בלי קשר לשאלה כמה אנחנו סומכים על אוכלוסיה גדולה כזאת, הניסוח הזה מעיד על היערכות לשימושים שאינם קשורים במניעת הרכשה כפולה.
החוק נוסח כך שאפשר יהיה בקלות להרחיב את השימושים במאגר הביומטרי בחקיקה עתידית (ולכו תדעו מי יהיה בשלטון בעוד 10 או 50 שנה).

אז מה באמת אפשר לעשות עם מאגר ביומטרי?

מאגר ביומטרי מאפשר לזהות אדם בלי צורך בתעודה, בלי הסכמתו, או אפילו ידיעתו.
אפשר לעשות את זה באופן ממוכן, כל הזמן, או באופן נקודתי (למשל: להשיג מספר טלפון של בחורה שרואים ברחוב, או לאתר זוגות נשואים-למישהו-אחר בבית קפה).

כבר היום אפשר לגלות עלינו מידע רגיש כתוצאה ממאגרים שדולפים כל הזמן. ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הפורש, עו"ד יורם הכהן, התריע על הנושא וכינה אותו "יום כיפורים של מידע". על פי תחזית חברת המחקר גרטנר, עד 2020 ארגונים וממשלות ייכשלו בהגנה על 75% מהמידע הרגיש שברשותם.

אם ידלפו נתונינו הביומטריים, הם יתוספו לשלל המידע שזמין כבר כיום לבלשים/פושעים/סוכנים זרים/טרוריסטים/וכו'. זוהי תוספת מהותית — המידע הזה יהפוך את יכולות הבילוש שלהם אחרינו לחסרות תקדים:
אפילו ב-NSA יודעים כיום "רק" איפה היה הסלולרי שלך בכל רגע ולמי שלחת מייל או מסרון. בעלי גישה לנתוניך הביומטריים יוכלו גם לדעת לאן הלכת בלי מכשיר סלולרי, ואת מי פגשת פנים אל פנים. צריך רק לפזר כמה מצלמות זולות, ו/או לפרוץ למצלמות אלחוטיות קיימות.
בניגוד ל-NSA, פושעים וטרוריסטים לא צריכים אפילו להיראות כאילו הם משתדלים לשמור על הפרטיות שלך. זול ויעיל יותר לעקוב אחרי כולם מאשר להחליט אחרי מי לא לעקוב.

דליפה של מידע כזה היא נזק לכל החיים. בניגוד לסיסמה שדלפה או תעודה שאבדה, אצבע אי אפשר להחליף.
הדרך היחידה למנוע מנתונים ביומטריים לדלוף היא לא לאגור אותם מלכתחילה.

❞האם שמירת המידע הביומטרי במאגר היא בטוחה?❝

למרות שמומחים מהאקדמיה ואפילו מהממשלה מפקפקים ביכולתה של הממשלה לשמור על מידע רגיש, חשוב להבין שנקודת התורפה של המאגר הביומטרי לא קשורה לשאלה "האם קל או קשה יותר למידע לדלוף ממנו יחסית למאגרים אחרים".

במאגרים אחרים יש אפשרות להתאושש ממצב בו דלפו נתונים. לדוגמה: אם דולף מרשם האוכלוסין, אפשר להחליף לכולם את מספר תעודת הזהות (במציאות — הוא דלף, יותר מפעם אחת, ולא החליפו — אבל עדיין אפשר 😉).
נתונים ביומטריים — לעומת זאת — אי אפשר להחליף (כלומר הנזק מדליפה הוא לכל החיים). זה אומר שכדי לאגור נתונים ביומטריים יש צורך במאגר שלעולם לא ידלוף.

מי שמאמין שיכול להיות מאגר כזה — לא מבין באבטחה.

❞חכם, חכם ומתקדם… אבל כמה זה עולה?❝

הרשות גאה לבשר לכם שתעודת זהות חכמה ראשונה תונפק למבקש ללא תשלום, אבל שוכחת לציין שלפי הערכות מבקר המדינה, הפרוייקט יעלה למשלמי המיסים כמיליארד ש”ח (ההערכות הריאליות גבוהות עוד יותר).

לשם השוואה: העלות השנתית של מקלט לנשים מוכות שנמצא בסכנת סגירה היא כחצי מיליון ש”ח בשנה. מיליארד ש”ח יכולים להחזיק 100 מקלטים כאלה במשך 20 שנה.

אז למה לבזבז את כל הכסף הזה? כי “כבר התחילו לבזבז וחבל להפסיק עכשיו”:

נציגי משרדי הפנים והאוצר הסבירו בדיון כי יש אינטרס להתנות בין תעודת זהות חכמה (כזו עם שבב) ובין השתתפות במאגר - אחרת הכסף שיושקע במאגר יושקע לשווא, מאחר ואף אזרח לא יסכים מרצונו הטוב, להפוך חלק מהמאגר הביומטרי.

מכתב כשלי האבטחה

Thu, 20 Mar 2014 12:56:18 +0000

ב-20 במרץ 2014, שלחה התנועה לזכויות דיגיטליות מכתב לשר הפנים בו הם מראים (מתוך עיון במסמכים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה) שהפיילוט מתקיים תוך הפרות חמורות של תנאי האבטחה המפורטים בצו המבחן. ומהווה סכנה ביטחונית ופגיעה בפרטיות המתנדבים לניסוי.

לחצו להורדה בפורמט PDF - המערך הביומטרי: אי עמידה בתקני אבטחה

להפיץ את סרטוני “למה אנטי?”

Sun, 02 Feb 2014 15:29:12 +0000

סרטוני “למה אנטי?”הופקו כתשובה לשקרים הבוטים של משרד הפנים בנושא המאגר הביומטרי. לעמותה לזכויות דיגיטליות אין תקציבים כמו לרשות האוכלוסין, אך היא זכתה לתמיכה נדיבה מהציבור, שהתגייס למימון הקמפיין.

הרבה כסף ועבודה בהתנדבות הושקעו בסרטים האלה. עכשיו צריך להפיץ אותם, ואין לנו כ-10 מיליון ש”ח בשנה כמו למערך התעמולה של המאגר. כל מה שיש לנו זה משפחה וחברים ומכרים שעכשיו יש סרטונים להראות להם, אז יאללה.

סטודנט הופקד על בניית ליבת המאגר

Wed, 29 Jan 2014 07:19:02 +0000

מדינת ישראל, משרד הפנים והרשות הביומטרית נוהגים כאילו הם סטארט-אפ של חמישה צעירים שיושבים במקלט באור יהודה, ולא כמו מי שאמורים לבנות את אחת התשתיות הלאומיות הקריטיות ביותר שמנסים להקים כאן בשנים האחרונות. כפי שתראו בהמשך, הביצוע הקלוקל של משרד הפנים לא רק יהרוס את הפרטיות שלכם, הוא יפגע בכל אזרחי המדינה לפחות ל 80-90 שנים הקרובות (עד שרוב האוכלוסיה תתחלף).

תוכנת ההשוואה – ליבת המאגר

משרד הפנים חייב להשתמש בתוכנת השוואה כדי להשוות את טביעות האצבע שנכנסות למאגר הביומטרי לאלו שכבר בתוכו (על מנת למנוע זיופים). את המכרז לאותה תוכנה כתבו כבר שלוש פעמים ובכל פעם ביטלו, שינו ודחו, כך שבעצם אין כרגע תוכנה כזו.

מניעת זיופי זהות הוגדרה על ידי האחראים על המאגר כפונקציה המרכזית שלשמה נבנה המאגר הביומטרי. לכן, באין תוכנה מתאימה, החליטו במשרד הפנים לבנות אותה לבד.

רוצה להשוות נתונים ביומטריים?

מאלתרים את הליבה

ממסמכים שהגיעו אל “התנועה לזכויות דיגיטליות” ניתן לראות כי משרד הפנים פשוט מאלתר ובונה תוכנות לבד, בלי צוות בדיקה, עם הנחיה מקצועית מפוקפקת, ללא קריטריונים מוכרים וידועים, ללא תהליך בדיקה של QA מסודר. מתוך המסמכים עולה גם העובדה הבאה: לבניית ליבת המאגר נשכר בעל הכשרה בטכנאות מחשבים, אשר לגביו הצהירה המדינה בבקשה לשכירת שירותיו כי טרם סיים את לימודיו.

המסמכים בהרחבה

152261:

במהלך שנת 2011 הוקמה הרשות הביומטרית (להלן – הרשות) אשר הייתה תחילה תחת אחריותה של רשות האוכלוסין וההגירה אך עברה לאחריותו של המשרד [משרד הפנים]. הרשות אמורה להתניע את הפרויקט הביומטרי (להלן – הפרויקט) במהלכו יוכלו תושבי המדינה לקבל תיעוד ביומטרי חכם ולהיכלל במאגר הביומטרי, להנפיק תעודות זהות חכמות ועוד.
הפרויקט נמצא כיום בשלב פיילוט אשר יארך כשנתיים. לצורך הנפקת תעודת הזהות החכמה, הרשות נעזרת במערכת המבצעת השוואת נתונים ביומטריים.נתוניו הביומטריים של מבקש התיעוד אשר מגיע ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה, מועברים בצורה מאובטחת למערכות הרשות ובה עוברים תהליך השוואה מול הנתונים הביומטריים הקיימים במאגר הנתונים. המערכת הינה מערכת הליבה של הרשות הביומטרית.על בסיס המערכת מבוצעת עבודה ידנית של מספר עובדים, כאשר כל איתור התאמה בין נתונים ביומטריים של מבקש התיעוד לבין הנתונים במאגר, עוברים בדיקה ידנית בדומה לבדיקות המבוצעות במשטרה על ידי מומחי מז“פ בשלבי איתור טביעות אצבע. הנתונים הביומטריים אשר מועברים לרשות הביומטרית הינם צילום פנים וצילום שתי האצבעות של מבקש תעודת הזהות.
הרשות נמצאת כעת בשיא תקופת הפיילוט ובתהליכי הנפקת התיעוד הלאומי החדש לאזרחי המדינה. בשלב זה הרשות מבצעת שיפורים ופיתוח של מערכת הביניים אשר מהווה תחליף זמני למערכת ההתאמה הביומטרית.
היועץ מסייע לרשות לפיתוח מערכת הביניים בהתאם לדרישות הרשות ובהתאם לצרכים אשר עולים תוך כדי הפיילוט.
לאחרונה פורסם המכרז לרכישת מערכת התאמה ביומטרית קבועה. במסגרת המכרז הוגשה הצעה אחת.היועץ מסייע לוועדת המכרזים בבדיקת ההצעה. בנוסף, עם ההכרזה על זוכה במכרז, היועץ יסייע בהטמעת התוכנה ברשות.

</td> </tr> </tbody> </table>

בסעיף 4 טוענת המדינה שכרגע היא נמצאת בפיילוט ויש לה תוכנת השוואה ביומטרית, אבל הקמת מערכת ההשוואה הזאת עומדת במרכזו של מכרז שמתקיים בימים אלה. לטענת המדינה, מערכת זו היא מערכת הליבה של הרשות הביומטרית.

בסעיף 5 אומרת המדינה: “בשלב זה הרשות מבצעת שיפורים ופיתוח של מערכת הביניים אשר מהווה תחליף זמני למערכת ההתאמה הביומטרית” – כלומר, אותה מערכת חשובה היא בעצם רק מערכת ביניים, ויש יועץ כלשהו שמסייע למדינה לבנות את המערכת תוך כדי הפיילוט.

כדי להבין את שני הסעיפים האלה נשתמש בדוגמה מתחום מוכר יותר – בנקאות.

הליבה שעליה מנסה בנק להגן היא הכסף שאנחנו מפקידים בו. המערכת של הרשות הביומטרית, שמחזיקה את הנתונים הביומטריים שלנו, דומה לתוכנה שמנהלת ורושמת את הכסף שלנו בבנק. האם הייתם מוכנים לשמוע שבזמן שאתם מפקידים כסף, הבנק בונה את המערכת שאמורה לדאוג לכסף שלכם ומפתח אותה, והמערכת הקיימת שלו היא תחליף זמני למערכת מקצועית ואמינה?

האם הייתם נותנים לבנק כלשהו לאחסן את הכסף שלכם בקופסה באמצע הרחוב עד שהוא יבנה את הכספת שאמורה לשמור על הכסף?

זה בדיוק מה שעושה הרשות הביומטרית: היא משתמשת במערכת לא מקצועית, המכונה על ידה “מערכת ביניים” (ייתכן שהיא מערכת מצוינת, אבל היא לא מערכת מוכרת בחוגים המקצועיים, ולמעשה היא נבנית תוך כדי עבודה על ידי היועץ). במצב הנוכחי איש אינו יכול לדעת אם המערכת אכן עושה את העבודה או שהיא פגומה באופן מהותי.

יחסה של המדינה אל פרויקט שהיא הגדירה כפרויקט החשוב ביותר ב-20 השנים האחרונות מעורר תמיהה. האם כך צריך להיראות פרויקט לאומי חשוב? אם בשלב הזה מזלזלים במידע, איך אפשר לסמוך על משרד הפנים שישמור ביעילות על מידע פרטי כה יקר?

המסמכים הבאים ( 125944 ו- 85751 ) מראים כי את מערכת הביניים פיתח פלוני בשם פיטר קוגן, אשר ב-2010 -2011 הגדר כטכנאי מחשבים וסטודנט לקראת סיום לימודיו. ייתכן שקוגן עושה עבודה נפלאה, ואין במסמך זה כדי להטיל דופי בעבודתו, אבל האם הייתם מוכנים לתת לאדם בעל הכשרה זוטרה יחסית לבנות פצצת אטום שתאוחסן באמצע השכונה שלכם?

שאלה נוספת שעולה מן המסמכים היא: מתי בדיוק הפך משרד הפנים לבית תוכנה? האם הייתם נותנים לילד של השכנים לבנות את התוכנה הקריטית לניהול העסק שלכם? למה שניתן למשרד הפנים לבנות את התוכנה הקריטית ביותר של מדינת ישראל? כרגע, אפשר לומר בבטחון שהנתונים הביומטריים של המשתתפים בפיילוט נמצאים בסיכון.

המסמכים

המסמכים שהגיעו אל התנועה לזכויות דיגיטליות:

85751 – בקשה לפטור בהתקשרות עם מר פיטר קוגן, המתואר כ”בעל הכשרת טכנאי… הלומד באוניברסיטה ועתיד לקבל את תוארו בעוד כשלושה חודשים”. פיטר קוגן הופקד על בניית תכנית ההשוואה המהווה את ליבת המאגר הביומטרי

125944 – בקשה לפטור בהתקשרות המשך עם מר פיטר קוגן. בבקשה מתואר תפקידו המרכזי של מר קוגן בפיתוח תוכנת השוואה מאולתרת במקום זו החסרה

152261 – בקשה לפטור בהתקשרות עם מר איתן אדלר, יועץ טכני למאגר. בבקשה כלולים הכרזה רשמית על תוכנת ההשוואה כליבת המאגר הביומטרי ותיאור העבודה המאולתרת הנעשית בתחום תוכנת ההשוואה החסרה במאגר

15 כשלים של הפיילוט למאגר

Fri, 17 Jan 2014 02:24:09 +0000

מומחה האבטחה דורון אופק ופעילים אחרים עברו ביסודיות על מכרז תוכנת ההשוואה ועל המסמכים הנלווים אליו. השערורייה הראשונה, שאותה מוכיח עצם קיומו של המכרז, היא שהפיילוט למאגר הביומטרי לא בודק את מה שהוא אמור לבדוק. עובדה זו נחשפה לאחרונה בתקשורת, אך במסמכי המכרז מסתתרים כשלים רבים שהציבור עדיין אינו מודע אליהם.

במסמך שפרסם אופק הוא מציין שהצוות נתקל ביותר מ-100 כשלים, אך החליט, מתוך התחשבות בקוראים, לפרט 15 כשלים חשובים במיוחד:

לרשות הביומטרית חסרה מערכת שמאפשרת השוואה של נתונים ביומטריים – תוכנת ההשוואה היא ה”לב” של המאגר הביומטרי ובלעדיה אין טעם במאגר. כשרוצים להכניס מישהו למאגר, היא בודקת אם נתוניו הביומטריים כבר נמצאים שם תחת שם אחר. אם כן, הרי שמדובר בנסיון זיוף. אם אין תוכנת השוואה, איך בדיוק בודקים אם המאגר עובד?

משרד הפנים והרשות הביומטרית מתכננים להשתמש בזיהוי פנים ביומטרי. החוק הקיים מאפשר זיהוי ביומטרי באמצעות טביעת אצבע ופנים, ולמרות שצילומי פנים נאגרים, לא היה דיון בכך שהם ישמשו להשוואה וזיהויו. מסמכי המכרז מראים שבדעת משרד הפנים לאפשר זיהוי באמצעות תמונת הפנים הביומטרית, דבר שהוא מסוכן הרבה יותר (למשל, בעלי גישה למאגר יוכלו להזין אליו תמונה שצילמו ברחוב ולקבל את כל הפרטים על המצולם).

טיפול בקטינים במאגר הביומטרי – ממסמכי המכרז עולה כי הרשות הביומטרית החליטה על דעת עצמה לאסוף תמונות פנים ביומטריות מקטינים. הנושא נדון מעט בעבר, אך המדינה טענה שהיא אינה מתכוונת לקחת ביומטריה מקטינים משום שמדובר בתכונות שנמצאות בשינוי תמידי אצל קטינים (טביעות אצבעות). כעת מתברר שהם החליטו להשתמש בזיהוי פנים של קטינים.

משרד הפנים והרשות הביומטרית מייתרים את חוק נשיאת תעודות זהות – על פי מסמכי המכרז, המערך הביומטרי נערך להתמודד עם זיהוי של אנשים ללא תעודה (החוק מחייב כל אזרח לשאת עימו תעודת זהות). גם כאן מדובר בשימוש לא חוקי בנתוני המאגר, אלא שהפעם מדובר בביטול הזכות הבסיסית לסרב להזדהות (שהוכרה על ידי בית המשפט במקרה של אורטל בן דיין), כלומר בפגיעה קשה בדמוקרטיה.

מי רשאי לגעת בנתונים הביומטריים שלכם – בחוק הביומטרי הוגדר כי רק עובדי הרשות הביומטרית שהוסמכו לכך ועברו בדיקות שב“כ והם, בהגדרה, עובדי מדינה, יכולים לגשת למידע הביומטרי שלכם. אבל על פי מסמכי המכרז, הרשות הביומטרית מעניקה גישה לנתונים ביומטריים לעובדים של הספקים השונים, ובכך היא עוברת על החוק.

הזנחת מידע במקום אבטחת מידע – על פי מסמכי המכרז, הרשות הביומטרית תתיר לעובדים של הספקים הניגשים למכרז (עוד בטרם זכו בו) להתקין תוכנות וכלים על מחשבי הרשות. מדובר בתוכנות קנייניות, סגורות, אשר איש אינו יודע מה הן כוללות מעבר למה שהצהיר היצרן. כל מחשב כזה (או תוכנה כזו) יכולים להדביק את מחשבי הרשות בווירוסים, סוסים טרויאנים, ולהפוך את המאגר הביומטרי ליעד לתקיפות סייבר.

בוררות לקויה – במסמכי המכרז מדובר על מנגנון בוררות שיופעל אם וכאשר יהיו מחלוקות בין הספק שייבחר לבין אנשי הרשות הביומטרית. כגוף הבורר נבחרה עמותה חיצונית, שמנהליה הם בעלי תפקידים בחברות שונות, ובכלל זה חברות המספקות תוכנות ושירותים גם למנגנון הממשלתי וגם למשרד הפנים. מכך עולה סתירה עמוקה.

שינוי חקיקה – על פי מסמכי המכרז, הרשות הביומטרית משריינת לעצמה אפשרות לשנות חקיקה ראשית אם משהו לא יסתדר כפי שרוצים. המשמעות היא שהיום אתם נותנים את המידע הביומטרי למטרה אחת, אולם בהמשך ייתכן שיוסיפו או ישנו את המטרות.

הכנת תשתית להפרטה – על פי מסמכי המכרז מתקיימת תשתית להפרטה של הרשות הביומטרית ו/או הוצאה למיקור חוץ של עובדים. הדבר עומד בניגוד לחוק הקיים כרגע.

אבטחת מידע או הפקרת מידע – הרשות דורשת מספק שקיבל ממנה מידע ביומטרי של אזרחים להתייחס אליו כפי שהיה מתייחס למידע סודי שלו, ולנהוג בו בצורה זהה. נשאלת השאלה כיצד אמור לנהוג הספק אם הוא כלל לא שומר ומגן על המידע שלו. חשוב יותר: העברת מידע ביומטרי של אזרחים לספקים חיצוניים אסורה על פי החוק.

שחרור מאחריות – על פי מסמכי המכרז, הרשות הביומטרית ועובדיה ומשרד הפנים משוחררים מאחריות לדליפות מידע מספקים. החוק הביומטרי דווקא מדגיש את אחריותם כלפי דליפה של מידע ופגיעה בו.

מידע קריטי יועבר דרך האינטרנט – הספק נדרש לתת תמיכה מקצועית באמצעות דואר אלקטרוני. המשמעות היא ששאלות טכניות ומידע קריטי יועברו דרך מערכת הדואר האלקטרוני.

לא פורסמו נוהלי אבטחה – הרשות טוענת שיש לה “תורת הפעלה” לשמירת הנתונים במאגר, אך היא שומרת את תורת ההפעלה הזאת בסוד (בניגוד למקובל בענף האבטחה). מסמכי המכרז מוכיחים עד כמה הסודיות הזאת מסוכנת. על פי ממצאינו (ראו סעיפים 5, 6, 9, 11, 12) או שמסמכי המכרז הוכנו על ידי אנשים שלא היו להם הרשאות לקרוא את נוהלי האבטחה, או שנוהלי האבטחה החסוים הם אכן לקויים.

עשיתם קעקוע או פירסינג? המדינה רוצה לדעת את זה – על פי המכרז, המדינה רוצה לאסוף על כולנו מידע נוסף של סימנים מזהים, צלקות, קעקועים ועוד.

המכרז סותר את פרוטוקול הניסוי – בחוק נקבעו נושאים שונים שצריכים להיבחן בפיילוט. המכרז מראה שהם אינם נבחנים – לפיכך יש כאן עבירה על החוק.

לחתום על העצומה

Sun, 10 Nov 2013 09:51:02 +0000

ב-9 בנובמבר 2008 התפרסמה לראשונה עצומה נגד חוק המאגר הביומטרי. בינתיים עבר החוק והפיילוט בעיצומו, אבל עדיין רלוונטי וחשוב לחתום עליה.

חיתמו על העצומה

כמה זה עולה לנו?

Thu, 07 Nov 2013 14:59:13 +0000

מבקר המדינה העריך את עלות פרויקט התיעוד החכם בכמיליארד ש”ח (עמ’ 32, פיסקה שניה מהסוף). מתוכם, עלות הנפקת התעודות עצמן כ-270 מיליון ש”ח, והשאר מיועד להקמת מערך האיסוף, הקמת המאגר הביומטרי ומימון הרשות לניהולו. אולם, ניסיון העבר מראה שהערכות עלות של פרויקט טרם תחילתו נוטות לאופטימיות קיצונית. עלות הפרויקט הבריטי נאמדה ב-10.6 מיליארד ליש”ט (בהתאמה לישראל, מעל לחמישה מיליארד ש”ח), בטרם בוטל. השר מיכאל איתן העריך את עלות הפרוייקט ב”מיליארדי שקלים“.

פירוט התקציבים עד סוף שנת 2014 (כלומר חצי שנה לפני סיום הפיילוט) לא כולל 10 מיליון ש”ח תקציב פרסום/תעמולה ותוספות שאושרו לאחרונה:

סעיף תקציבי	תעודות זיהוי חכמות 68-05-01, 68-11-03	הרשות למאגר הביומטרי 68-07, 68-11-01-18	סה”כ
עד 2010	159,976,000.00		159,976,000.00
2011	226,271,000.00	9,371,000.00	235,642,000.00
2012	142,302,000.00	9,286,000.00	151,588,000.00
2013	111,343,000.00	37,226,000.00	148,569,000.00
2014	107,667,000.00	35,662,000.00	143,329,000.00
סה”כ	747,559,000.00	91,545,000.00	839,104,000.00

ביה”ס יכול להכריח אותי?

Tue, 29 Oct 2013 16:25:05 +0000

נמסר לנו שיש בתי ספר שדורשים מהתלמידים להצטרף לניסוי (המכונה גם “פיילוט”) של המאגר הביומטרי בטענה שרק כך יוכלו לקבל תעודת זהות (כנראה במסגרת טקס קבוצתי של קבלת ת.ז.). זו הטעייה גסה והסתרת האמת: הניסוי אינו חובה, ואינו מומלץ מסיבות בטיחותיות. אם תיכנסו למאגר הביומטרי – אין משם דרך חזרה.

הוציאו תעודת זהות מנייר

למה?

באופן מפתיע, למרות שקל לזייף ת.ז. מנייר, המאגר הביומטרי מסוכן יותר מכל מה שיוכל לקרות לכם אם יזייפו את התעודה שלכם, כך שמבחינה בטיחותית, זו הבחירה הנכונה (עד שיבוטל המאגר).
אבל לא רק בביטחון האישי שלכם מדובר. הוצאת ת.ז. מנייר בתקופת הפיילוט היא אמירה בעלת חשיבות פוליטית. בדיון שבו הוגדר הפיילוט לא נקבעו מדדים להצלחה או כישלון שלו. האפשרות היחידה לכישלון הפיילוט היא אם הציבור יפגין התנגדות מסיבית ויימנע מהשתתפות בניסוי – אז ניתן יהיה לבטל את המאגר ולהעניק לכל האזרחים תעודת זהות חכמה ובטוחה באמת, ללא מאגר.
חוץ מזה – נרתיק התעודה יכול להכיל כמה עותקים של ספח המחאה

איך?

כל בן/בת 16 יכול/ה לקבל תעודת זהות באופן עצמאי בלשכת האוכלוסין, בלי קשר לבית הספר, למורה או לכיתה. זו זכות אזרחית שלכם, זה בחינם וצריך רק תעודת זהות של אחד ההורים.